אשרת עבודה בישראל

כמו במדינות רבות בעולם, בישראל יכול לעבוד רק מי שהוא אזרח המדינה או מי שיש לו היתר עבודה מאושר. אשרת עבודה לעבודה בישראל מכונה אשרת ב/1. את הבקשה יכול לבקש המעסיק הישראלי או חברה זרה.
אשרת העבודה מתייחסת רק אל מעסיק ספציפי (או חברה לצורך העניין) המעניק לעובד חסות ומספק לו את כל התנאים הבסיסיים בהתאם לחוקי העבודה השונים באשרת עבודה לשנה, לעומת זאת באשרת עבודה קצרת מועד המוכנה אשרת 45 יום, ניתן להחליף מעסיקים בהתאם לבקשות הארכה חדשות במסגרת התקופה המאושרת.

מה עוד חשוב לדעת על הויזות השונות?
מכיוון שאשרת העבודה בישראל היא קריטית עבור המומחה הזר ועבור מי שרוצה להעסיק אותו, יש להכיר את התנאים השונים לויזה של 45 יום וויזה ארוכה יותר בתחום הרילוקיישן.

ויזה ל-45 יום
מדובר בוויזה שמאפשרת להיכנס לישראל לתקופה של 45 יום במשך שנה לתושבים ממדינות אשר אין בהן צורך של אשרת כניסה לישראל, ניתן להאריך ע"פ הצורך ובהאם לכמות הימים שנוצלה. התהליך הבירוקרטי הבסיסי הוא כדלקמן:
1.איסוף המסמכים : דיפלומה רלוונטיתאו תוכנית הכשרה באנגלית ( במידה ויגיע בשפה אחרת יש צורך בתרגום נוטוריוני) דרכון – צריך להיות תקף לתקופה של חצי שנה לפחות וקורות חיים מעודכנים. .
2. החתמת מסמכים ע"י החברה המזמינה- במידה והחברה הינה חברה זרה יש צורך ביפוי כח חתום ע"י נוטריון ואפוסטיל או לחלופין חתימה מול קונסול ישראל באותה מדינה.
2.הגשת בקשת העבודה ביחידה הרלוונטית לאשרות עבודה וקבלת ההיתר
3.כניסת העובד לישראל
4.איסוף הדרכון והחתמתו בלשכת משרד הפנים הרלוונטית.

ויזת עבודה לשנה ב/1
1.שלב ראשון: איסוף מסמכי חברה ומסמכי עובד לרבות: קו"ח, דיפלומה וצילום דרכון thu;.
שלב זה אורך בין שבועיים לחודש
2.שלב שני: שליחתהבקשה למשרד הפנים
שלב זה יכול לנוע בין חודש לשלושה חודשים (אין צורך בזמן הכנה).
3.שלב שלישי: קבלת ההיתר ולאחר מכן פגישה בלשכת משרד הפנים באזור אליו שייכת החברה על מנת לשלם את ההיתר והאגרה הממשלתית הכרוכה בקבלתו, לאחר התשלום תשלח הזמנה לקונסולה הישראלית במדינת המוצא של העובד הזר. העובד הזר חייב להיות במדינתה המוצא בזמן זה או לצאת אליה במקרה שהוא נמצא בישראל.
על העובד לספק תעודת יושר מהמשטרה, בדיקות רפואיות תעודת לידה וייתכן שגם מסמכים נוספים מבעוד מועד.העובד יגיע לקונסולה הישראלית במדינת המוצא תוך כ-30 יום.
שלב 4 . לאחר כניסת המומחה לישראל, דרכונו ייאסף ויוחתם באשרת כניסה מרובה ואשרת עבודה
שלב זה אורך בין יום לשלושה ימים.

באילו מקרים לא נדרשת אשרת עבודה?
ישנם שני מקרים ספציפיים שבהם לא נדרשת אשרת עבודה:
1. פגישות עסקיות (ללא פעולות אקטיביות)
2. כאשר יש צורך בחתימה אישית על מסמך עסקי
3.ביקורים עסקיים לצורך התרשמות מאתרים שיש להם חשיבות לחברה ("Site Seeing")

הארכת אשרת עבודה בישראל
חשוב להאריך את האשרה לאחר הכניסה לישראל, וזאת כדי שהעובד יוכל להמשיך לעבוד בישראל כחוק וללא עיכובים בעת כניסותיו, שכן אי הססדרת המשך אשרת העבודה עלולה לגרום לחשיפה פלילית הן לעובד והן לחברה. כל הארכה היא לרוב לשנה נוספת ויש להביא בחשבון כי תהליך ההארכה עשוי להימשך עד לשלושה חודשים.
תקופת העבודה המקסימלית לאחר הארכות עבור עובד שנכנס תחת הגדרת "מומחה" היא חמש שנים ושלושה חודשים לכל היותר. בתקופה זו נספרות גם תקופות שבהן שהה בחו"ל. אפשר לקבל אישור מיוחד להמשך העבודה ללא התאזרחות המוגדרות בקשות חריגות, אך יש צורך להוכיח יתרונות יחודיים של העובד לחברה ותרומתו למשק הישראלי.

מהי הענישה על העסקת עובד ללא אישור עבודה?
מדובר בקנסות גבוהים, עבירות חוזרות עבור עובדים נוספים יכולות להכפיל את הסכום. מלבד זאת קיימת גם ענישה פלילית למעסיקים בעלי רקע בעייתי. במקרה זה הקנסות כבר גבוהים יותר ויכולים להגיע ליותר מ-100,000 ₪ או שנת מאסר.

עבודה בישראל על פי חוק השבות
מי שרשאי לעלות לישראל על פי חוק השבות מקבל באופן אוטומטי אפשרות לעבוד בישראל כמו כל אזרח אחר.עם זאת, יש להשלים את ההליך לפני תחילת העבודה. הדרך הקלה ביותר לעשות זאת היא באמצעות הגשת בקשה לסוכנות היהודית בקונסולה הישראלית במדינת המוצא.