חזרה לארץ מרילוקיישן – מדריך להתמודדות עם המשבר

ישראלים רבים שחוזרים חזרה לארץ לאחר תקופת שליחות ארוכה מעבר לים מעידים על תחושות של משבר וקשיי הסתגלות קשים – אף יותר מאשר ביציאה ממנה. לכאורה, מדובר בתופעה לא מובנת – מדוע שיהיה קשה לחזור למולדת שלך, למשפחתך, לחבריך ולשפה שלך? הסתכלות מקרוב על התופעה מגלה מספר סיבות לכך.

ישראלים רבים משפרים את רמת חייהם בחו"ל. למשל, נהנים מדיור באיכות גבוהה יותר, בתי ספר בינלאומיים, רמות שכר גבוהות, מטפלת צמודה בבית ועוד. כפי שכל אחד מאתנו יודע, קל להסתגל לשיפור ברמת החיים, אך קשה מאוד להסתגל לירידה בה. בנוסף, ישראלים רבים מסתגלים לאיכות ולסגנון חיים אחרים בחו”ל, כמו למשל קצב חיים רגוע יותר, נימוסים פורמליים, שמירה על המרחב האישי וכו’. החזרה ליורה הרותחת בישראל יכולה להוות אתגר לא פשוט. החוזרים חזרה לארץ לא מכינים את עצמם לחזרה ומגיעים עם ציפיות לא מציאותיות או פשוט שגויות לגבי ההשתלבות בה, מה שעלול להביא למשבר.

המשבר גורם לרבים לעזוב את מקום העבודה

משבר החזרה מרילוקיישן מתבטא בין השאר בשיעור הנשירה הגבוה של ישראלים חוזרים ממקום עבודתם. כ – 35% מהעובדים שיצאו לעבודה בחו"ל מטעם חברה ישראלית יעזבו את החברה בשנתיים הראשונות ממועד חזרתם לארץ. קיימות לכך מספר סיבות.

אכזבה מהחברה: חלק מהעובדים, ופעמים רבות גם בני זוגם, לא היו מרוצים מהאופן שבו טיפלה בהם החברה במהלך שהותם בחו"ל. בעוד שבחו"ל לא הייתה להם יכולת אמיתית לעזוב את החברה (ויזות העבודה לרוב לא מאפשרות לעובדים להחליף חברה בחו"ל), הרי שבארץ לא קיימת כל מגבלה במעבר, ובהזדמנות הראשונה יבחרו העובדים להתנקם בחברה ולעזוב אותה.

החזרה לארץ כרוכה במקרים רבים בירידה ברמת השכר, דבר שהעובדים מתקשים להסתגל לו ואשר יוצר בהם מוטיבציה לחפש עבודה אחרת באופן אקטיבי. נוספת לך פגיעה במעמד בארגון, לעתים קרובות מגלה העובד שבעת ששהה בחו"ל, צמח בארגון בארץ "דור שלא ידע את יוסף" ולא מכיר ביכולותיו ובזכויות ההיסטריות שלו. באותה מידה העובד החוזר מצפה לקידום בארגון, לאור ההכרה בניסיון אותו צבר בחו"ל, אך בחזרתו לארץ הוא מגלה שרחוק מהעין זה רחוק מהלב, וכי כל התפקידים הבכירים או הנחשקים, כבר תפוסים.

התמודדות עם משבר החזרה מרילוקיישן

על מנת להקל על תהליך הקליטה בארץ, חשוב לתת את הדעת לכמה תחומים שהסדרתם תתרום להשתלבות נעימה יותר בארץ בתום הרילוקיישן.

הסדרת ביטוחים ופנסיה

חשוב לדאוג להסדיר את נושא הביטוחים מראש, לפני חזרה מרילוקיישן.

ביטוח פנסיוני

ישראלי שקיבל יעוץ מתאים לקראת יציאתו לחו"ל שימר בארץ את מסגרת הביטוח הפנסיוני שלו (ביטוח אבדן כושר עבודה וביטוח חיים) ולכן יוכל להיקלט בהם בצורה נוחה בעת חזרתו לארץ. ישראלי שלא שימר את מסגרת הביטוח הפנסיוני שלו בארץ עלול למצוא את עצמו במצב בעייתי בעת חזרתו לארץ, במידה וחלו שינויים לרעה במצבו הבריאותי. בכל מקרה, מומלץ לטפל באופן מיידי בנושא הביטוח הפנסיוני ולנסות ולשמור על ביטוחים מקבילים בחו"ל כל זמן שהנושא לא מוסדר בארץ.

חיסכון פנסיוני

ישראלים רבים מזניחים את נושא החיסכון הפנסיוני שלהם בחו"ל. זאת טעות חמורה, מאחר ורובם נמצאים בתקופה המשמעותית ביותר מבחינת הפרשות לחסכון הפנסיוני. ישראלים אחרים מפרישים לתכניות פנסיוניות בחו"ל, אך לא מבצעים את הפעולות הנדרשות כדי לשמר את זכויותיהם הפנסיוניות מחו"ל בעת חזרתם לארץ. מומלץ לישראלים חוזרים לפנות לקבלת יעוץ מקצועי אקטוארי כדי לבדוק את סטטוס החיסכון הפנסיוני שלהם, ולייעוץ הטבות בינלאומי כדי לבדוק את היכולת ליהנות בארץ מהפרשות פנסיוניות שבוצעו בחו"ל.

ביטוח לאומי

עם חזרה לארץ מומלץ לפנות לסניף הביטוח הלאומי הרלוונטי ולבדוק את הזכאויות לקצבאות הביטוח הלאומי (קצבת ילדים, דמי מזונות, קצבת נכות וכו’). מומלץ גם לבדוק אם שולמו קצבאות ביטוח לאומי בעת השהות בחו"ל. ברוב המקרים, מי ששוהה בחו"ל למעלה משלושה חודשים מאבד את זכויותיו לקצבאות הביטוח הלאומי. אם בכל זאת שולמו קצבאות בתקופה זאת – עדיף להודיע על כך לביטוח הלאומי ולהסדיר את החזרת הקצבה ששולמה בטעות בהקדם. מניסיוננו, במוקדם או במאוחר יעלה הביטוח הלאומי על החוב. אין כל תקופת התיישנות על חובות לביטוח הלאומי, וככל שיידחה תשלום החוב, כך יתפח סכום ההחזר הכולל בתוכו קנסות ודמי הצמדה.

ביטוח בריאות

ישראלים שלא המשיכו לשלם דמי המשכיות לביטוח הלאומי ולביטוח הבריאות הלאומי צפויים להידרש לתקופת המתנה של חודשיים עבור כל שנה של ניתוק. יחד עם זאת, ניתן "לרכוש" את תקופת ההמתנה שישה חודשים לפני החזרה לארץ על ידי תשלום קנס בסך של כ – 10,000 ₪ או לרכוש ביטוח רפואי פרטי לתקופת ההמתנה. גם קופות החולים דורשות תקופת המתנה למי שלא שימר את הביטוח הרפואי המשלים.

מומלץ לבחון את סטטוס הביטוח הרפואי בארץ לפחות שישה חודשים לפני חזרה לארץ. כמו בנושא הביטוח הפנסיוני, חשוב לשמר את מסגרת הביטוח הרפואי בחו”ל כל זמן שלא הוסדר הנושא בארץ.

הקלות במיסוי ותחומים נוספים עם חזרה מרילוקיישן

מי ששהה בחו"ל תקופה רצופה העולה על שנתיים, יזכה, בכפוף לתנאים של משרד העלייה והקליטה, למעמד של תושב חוזר. המעמד מקנה הטבות במס הכנסה, הטבות במכס והטבות נוספות.

מס הכנסה

חזרה מרילוקיישן אחרי שהייה של למעלה משש שנים בחו"ל מזכה בהקלות ופטור ממס ביחס לנכסים שנרכשו בחו"ל לפני החזרה לישראל. ישראלי ששהה בחו"ל למעלה מעשר שנים זכאי לפטור ממס גם ביחס להכנסה מעבודה בחו"ל. יש לזכור גם שישראלי שייחשב כתושב ישראל בעת שהותו בחו"ל עלול להיות חשוף למיסוי בישראל בגין הכנסותיו בחו"ל. לכן, מומלץ לבצע תכנון מס בעזרת ייעוץ מקצועי הרבה לפני החזרה לארץ.

מכס

ישראלי שחוזר לארץ לאחר תקופה של שנתיים עד שש שנים בחו"ל יהיה זכאי לפטור ממכס על רהיטים, כלי בית ומוצרי חשמל "הכרחיים". בנוסף, ישראלי ששהה בחו"ל למעלה משש שנים יהיה זכאי לפטור מלא על המוצרים שיביא לארץ, בדומה לעולה חדש, למעט רכב. בעל עסק שיביא לארץ ציוד מקצועי לצורך הפעלת העסק יידרש להפקיד ערבות בנקאית בגובה המכס על הציוד עד להמצאת הוכחות לשימוש הציוד בעסק שהקים בארץ.

זכויות תושב חוזר של משרד הקליטה: משרד הקליטה מעניק סל הטבות לתושבים חוזרים (ישראלים ששהו בחו"ל למעלה משנתיים). בין ההטבות המוענקות:

  • כרטיס טיסה מוזל (לכיוון אחד)
  • מענק הבטחת הכנסה למי שלא מצא עבודה
  • קורסים להכשרה מקצועית
  • סיוע בהשגת רישיון מקצועי
  • מימון משכורת לתקופה של שישה חודשים

דיור: עדיף לשכור ולא לקנות

ישראלים רבים משקיעים זמן ומשאבים רבים ברכישת בית עם חזרתם לארץ. מניסיוננו, מדובר במקרה של "תפסת מרובה לא תפסת" – רכישת בית דורשת משאבים וזמן רב דווקא בתקופה בה מצויים החוזרים בלחץ רב. בנוסף לכך, שוק הדיור בארץ משתנה במהירות רבה ולישראלי שנעדר מהארץ כמה שנים חסר ידע קריטי למניעת טעויות בנושא.

במקרים רבים אנו מלווים במשך חודשים ישראלים שחוזרים חזרה לארץ ומתעקשים על רכישת בית, עד שהמציאות טופחת על פניהם והם מכירים בקשיים הרבים. מומלץ לכן להסתפק בשלב הראשון, לפחות שנה, בשכירת בית. תקופת השכירות תאפשר הכרות טובה יותר עם שוק הנדל"ן בארץ וביצוע רכישת הבית באופן "נינוח" יותר.